מסינגר נ' מדטכניקה אורתופ ון צפון בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 40,970 ₪ וזאת בגין נזקים והפסדים אשר טוען התובע כי נגרמו לו על ידי הנתבעת כתוצאה מרכישת מכשירי שמיעה מאת הנתבעת.

2.לטענת התובע, ביום 12/9/05 נערכה לו בדיקת שמיעה בקופת חולים ועקב ירידה בשמיעה הומלץ לו על רכישת מכשיר שמיעה בדחיפות. לפיכך, פנה ביום 11/10/06 לחנות הנתבעת בקרית טבעון (להלן: "החנות"), מסר את תוצאות הבדיקה, ביקש ואכן רכש מכשיר שמיעה ראשון. ביום 19/11/06 שב לחנות ורכש מכשיר שמיעה שני לאחר שהשתמש במכשיר הראשון, אך ללא הועיל. לאחר מספר חודשי ניסיון בהם ניגש לנציג הנתבעת בחנות מדי יום ביומו ולאחר שניסיונות לשפר איכות שמיעתו לא הועילו, רכש ביום 19/12/07 מכשיר שמיעה שלישי אשר כלל שתי יחידות. לטענת התובע, חרף כך שענד כל אחד מהמכשירים, לא חל שיפור באיכות שמיעתו. על כן, נעשו מספר רב של ניסיונות על ידי נציג החנות להתאים את המכשיר לצרכיו, ניסיונות אשר לא צלחו. לאחר שהבין שאין תועלת במכשירים, ביקש לקבל את כספו חזרה ואולם הנתבעת סירבה. לטענתו, הוצג לו מצג שווא כאשר רכש את המכשיר השלישי, לפיו אם המכשיר לא יתאים לצרכיו יוכל להשיבו אחרי תקופת הניסיון שהוארכה מעת לעת. בהתחשב באמור, בהפרת ההבטחה ובהטעיה, זכאי התובע להשבה וכן לביטול הרכישה מחמת אי התאמה כמשמעה בסעיפים 11, 12 ו-16 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.

3.לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות. נציג הנתבעת עוסק בביצוע בדיקות שמיעה עבור קופות החולים ומכירת והתאמת מכשירי שמיעה. לטענתה, בהסכמי הרכישה של המכשירים הראשון והשני נרשם כי תקופת הניסיון הינה פרק זמן של שבועיים, כאשר לגבי המכשיר השלישי ניתנה תקופה ארוכה יותר של חודש. יחד עם זאת, רק לאחר שחלפה כשנה מאז שנקנו המכשירים הראשוניים הגיע התובע לחנות בכדי לרכוש את המכשירים השלישיים וזאת תוך שאינו מבקש להחזיר את המכשירים הראשוניים. כך גם לאחר שחלפה כחצי שנה מרכישת המכשירים השלישיים, פנה התובע לראשונה בבקשה להשיבם, כך שפרק הזמן הקבוע בהסכם לניסיון חלף, מה גם שהמכשירים אשר רכש התובע הותאמו לו על פי צרכיו. עוד טוענת הנתבעת, כי טענות התובע לפיהן "כל ניסיונותיו לשפר את איכות שמיעתו כשלו" הינן טענות שאינן נתמכות בכל חוות דעת אודיולוגית והן נטולות כל עיגון רפואי. לעניין הטענות לאי התאמה, הרי שבהתאם לסעיף 14 לחוק המכר, הרי שעל הקונה להודיע למוכר מיד כאשר גילה את אי ההתאמה, דבר אשר לא נעשה במקרה דנן.

4.בדיון שהתקיים בפניי ביום 30/1/11 העידו מטעם התביעה התובע ומטעם ההגנה העיד מר אמנון אמיר, מנכ"ל הנתבעת (להלן: "נציג הנתבעת"), אשר מכר לתובע את המכשירים הנדונים בחנות בקרית טבעון וכן הגב' כנרת שפירא, קלינאית תקשורת אצל הנתבעת.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ושקלתי את טענותיהם, עולה כי דין התביעה להידחות.

6.התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו. עדותו של התובע הינה בבחינת עדות יחידה. בהתאם לדיני הראיות, בטרם תוכרע תביעה על בסיסה של עדות זו, יש לקבל חיזוק ממשי לטענות המועלות בה.

בענייננו, מעבר לטענות בדבר ההסכם שנכרת בין הצדדים, הרי שבסיסן של הטענות הנטענות על ידי התובע לא הוכח על ידו. שכן, שעה שטענת התובע הינה כי "ניסיונות לשפר את איכות שמיעתו כשלו" וכי המכשירים אשר סופקו לו אינם ממלאים את ייעודם, הרי שפרט לאמירתו זו לא הובאה כל ראיה כגון חוות דעת או מסמך אחר מטעם מכון אודיולוגי אחר, אשר היה מתבקש כי יוגשו בעניין, לשם הוכחת הטענה. בהתייחס לטענת התובע לפיה כיום הינו עונד מכשירי שמיעה אחרים אותם רכש בחברה אחרת ואשר איתם הינו שומע טוב מאוד, הרי שגם טענה זו לא הוכחה כלל, פרט לאמירה כללית בעניין (עמ' 6 ש' 10-11). יצויין כי מנגד, הגב' שפירא מטעם הנתבעת תמכה בגרסת הנתבעת לפיה המכשירים שסופקו תואמים את מצבו של התובע.

כך, שלמעשה, לא הוכח הנזק במידה הנדרשת בדין האזרחי.

7.גם בהתייחס לרכישת המכשירים והתנהלות הנתבעת, הרי שלא הוכחו דיין טענות התובע להארכת תקופות הניסיון מעבר לתקופות הרשומות בהסכמי הרכישה או כי קיימת אי התאמה בין המוצר לבין המוסכם בין הצדדים, ואפרט:

א.מהחקירות עולה כי רכישת המכשיר הראשון בוצעה ביום 27/9/06 (נספח א' לכתב ההגנה וכן עמ' 5 ש' 1-2 לפרוטוקול). מועד זה מתיישב עם גרסת הנתבעת (סעיף 3 למוצג נ/1) ואינו תואם את האמור בתצהיר התובע אשר טען כי ביום 11/10/06 פנה לחנות לראשונה (סעיף 7 למוצג ת/1 וכן סעיף 7 לכתב התביעה). כך גם טענת הנתבעת, לפיה רק במועד הביקור הראשון הוצגה בפניה אותה בדיקת שמיעה אשר בוצעה לתובע כשנה קודם לכן, לא נסתרה ואף לא נטען אחרת. יצויין בהקשר זה כי הנתבעת טוענת כי בבדיקת השמיעה הומלץ על רכישת מכשירים בלשון רבים וכך גם הוסבר לתובע בזמן הרכישה כי מומלץ לרכוש מכשיר שמיעה לשתי האוזניים (הגברה דו-צדדית) ולכן אף סומן "x" בהסכם הרכישה מיום 27/9/06 (סעיף 4 למוצג נ/1). בחקירת נציג הנתבעת טענה זו לא נסתרה ומעיון בנספח א' לכתב ההגנה עולה שאכן מוסמן ה-x כאמור. אמנם, התובע בעדותו הכחיש קבלת מידע זה (עמ' 5 ש' 3-7), ואולם, טענתו זו מהווה טענה בעל-פה כנגד מסמך בכתב, כאשר הנטל לסתירת הכתוב מוגבר וחל על התובע במקרה כאן.

ב.בחקירתו מאשר התובע כי בעת שקנה את המכשיר השני לא ביקש להחזיר את הראשון וכי בעת שקנה את המכשירים השלישיים לא ביקש להחזיר את הראשון והשני (עמ' 5 ש' 22). כך גם אישר התובע כי כאשר הגיע ביום 19/12/07, לאחר שחלפה למעלה משנה מרכישת המכשירים הקודמים, הגיע ביוזמתו וביקש לרכוש את ה"מכשירים הכי טובים בשוק" (עמ' 5 ש' 23-25). עובדות אלה מתיישבות עם גרסת הנתבעת כעולה מסעיף 8 למוצג נ/1. מאידך, העובדה לפיה מגיע התובע מרצונו לרכוש מכשיר נוסף כאשר הוא אינו מבקש להחזיר את המכשירים הקודמים וזאת לאחר שחלפה כבר למעלה משנה מעת הרכישה הקודמת, אינה עולה בקנה אחד עם טענות התובע לאי התאמה אשר הובאה לידיעת המוכר עם גילויה. בהקשר זה יצויין כי תמיכה לטענות התובע לפיהן ביקר "כמעט מדי יום ביומו" בחנות הנתבעת (סעיף 10 למוצג ת/1) לא הובאה, מה גם שבעדותו טען התובע כי הגיע לחנות "כל שבועיים" (עמ' 7 ש' 11). כך גם עולה כי אין מדובר ב"מספר חודשי ניסיון" כאמור בסעיף 10 למוצג ת/1, אלא בשנה שחלפה ובהצעה לרכישת מכשיר שלישי "הכי טוב בשוק" לבקשת התובע דווקא.

ג.בהתייחס לתקופת הניסיון לאחר רכישת המכשירים השלישיים, הרי שהתובע מאשר כי פנה לחנות לראשונה בבקשה להשבת המכשירים לאחר חצי שנה (עמ' 6 ש' 5-6). לטענת הנתבעת אשר נתמכת בנספח ו' לכתב התביעה, תקופת הניסיון הוארכה עבור התובע למכשירים אלה מתקופה של שבועיים כמקובל לתקופה של חודש. השינוי נרשם בכתב יד.

כאשר נשאל התובע לגבי הסכם הרכישה של מכשירים אלה מיום 19/12/07, אישר חתימתו עליו (עמ' 5 ש' 26-27) וכן השיב כי "ייתכן" וקיבל את ההסכם, אלא שטוען כי לא קרא אותו (עמ' 6 ש' 1-4) וכי הוא "לא זוכר" שתקופת הניסיון שונתה (עמ' 5 ש' 30-32). גם כאן, טענות אלה של התובע הינן טענות בעל-פה כנגד מסמך כתוב אשר אין חולק כי התובע חתם עליו. מכל מקום, לא הוכחה כל סיבה או מניעה ממשית מצד התובע להגיע לחנות במהלך אותו חודש ניסיון ולהחזיר את המכשירים כאשר ברור שאם היה מגיע באותו מועד אז לפי ההסכם היה זכאי לכך.

כאשר נשאל נציג הנתבעת באשר לטענת התובע לכך שתקופת הניסיון הוארכה מעת לעת על ידי הנתבעת ולא הסתיימה בחלוף חודש, השיב נציג הנתבעת כי היה מדובר בכיוון של המכשירים (עמ' 10 ש' 14-17).

מכל מקום, לא הוכחה דיה טענה זו של התובע לפיה תקופת הניסיון כמשמעה בהסכם, קרי: לצורך השבה מלאה של המכשירים, הוארכה מעת לעת וללא מועד סופי. כאמור לעיל, מדובר בטענה לשינוי בעל-פה של הסכם בכתב אשר הנטל להוכחתה מוגבר ולא הוכח במקרה דנן.

ד.העובדה שהוכחה לעיל, לפיה פנייתו הראשונה של התובע לנתבעת להשבת המוצרים בוצעה רק בחלוף חצי שנה מרכישת המכשירים השלישיים, מהווה שיהוי של ממש אשר יש בו בכדי לפעול לחובת התובע.

ה.יצויין כי בהתייחס לטענת התובע בסיכומיו כי לא נערכה לו בדיקת שמיעה על ידי הנתבעת, הרי שהבדיקה מיום 21/11/06 (נספח א' למוצג ת/1) מראה אחרת, מה גם שטענת נציג הנתבעת לפיה לא חל שינוי משמעותי בבדיקות (עמ' 9 ש' 19) לא נסתרה בהעדר חוות דעת או מסמך אודיולוגי אחר מטעם התובע.

8.לאור כל האמור, שעה שהתובע לא הוכיח את מידת אי ההתאמה הנטענת כמשמעה בסעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, או את קיומה של אי התאמה, השתהה בגילוי אי ההתאמה למוכר ולא ניצל את פרק הזמן אשר עמד לרשותו בהתאם למסמך אשר חתום על ידו, הרי שהנטל להוכחת התביעה לא הורם. כך גם לא הוכחו הטענות לחוסר תום לב בניהול משא ומתן או להטעיה מכוונת על ידי הנתבעת בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ודינן להידחות.

9.התביעה נדחית.